השיר האופטימי של הרבנית ימימה. מוקדש באהבה לאמא רחל

נכתב בתאריך November 9, 2011 מאת Yikrat

בס”ד

י”ב בחשוון התשע”ב

הקדמה קצרה לפני שנעבור לשיר – השבוע אנחנו בסימן רחל אימנו, כמובן. יום שלישי היה יום פטירתה.

שמעתי מאורלי, עוזרתי המסורה, שהיא הגיעה ביום שני בערב לקבר רחל (כמובן גילתה שהיא לא היחידה). עשרות אוטובוסים המתינו לתורם להיכנס. המקום היה הומה אדם, אלפי נשים ביקשו להיכנס פנימה ולדבר עם “אמא”.

אז מה עושים כשאמא יש רק אחת? בעזרת הנשים עמדו שוטרות שביקשו מכולן: “נשיקה ולצאת!”

“כל התפילה התבלבלה לי”, אורלי מספרת. “לא זכרתי מה אני צריכה. נתתי נשיקה ופיניתי מקום לבאה בתור, וזה אחרי שחיכיתי שעתיים מחוץ לקבר, בתוך האוטובוס”.

אפילו דקה לא נתנו לה להתפלל. נשיקה ולצאת. אלפי נשים הגיעו עם בטן מלאה וחבילות טישו בהיכון, מוכנות לשפוך את ליבן ולקנח בתהלים. אבל השוטרות הקפידו למלא אחר ההוראות: “נשיקה ולצאת”.

אבל אני חשבתי על רחל אימנו, שכל השנים מבכה על בניה, ופתאום ביום פטירתה זוכה לשמחה כזו. איזו אמא לא אוהבת שהילדה שלה מגיחה פתאום משומקום, מניחה נשיקה על לחיה וחוזרת לענייניה בריצה. זה אחד הרגעים המשפחתיים הכי מתוקים שיש, הלוואי אצל כולנו.

כל כך מעט נשיקות קיבלה רחל אימנו בחייה. אולי הנשיקה המכוננת ההיא מיעקב, על פי הבאר, היתה צידה לדרך. לדרך הארוכה והמפרכת, שהרי החיים לא פינקו אותה, בלשון המעטה. ופתאום – אלפי נשיקות! אלף נשיקה ונשיקה, נשיקה ולצאת. ועוד נשיקה ולצאת. ועוד אחת. כל הלילה וכל היום. איך קיוויתי שהיא היתה מאושרת ליום אחד.

 

את הנשיקה הגדולה באמת אנו מביאות לכן היום עם שיר מפרי עטה של הרבנית ימימה. שיר לרחל. הרבנית הקריאה אותו השבוע בכל מקום ובכל פינה, ואלינו הגיעו עשרות פניות לקבל אותו כתוב. זו בלדה “למיטיבות לכת”, שזורה באמון איזכורים תנ”כיים. הנה היא לפניכן, ושיהיה לעונג לכולנו.

יקרת פרידמן

עורכת, “פרשה ואישה”

 

השיר לרחל מאת הרבנית ימימה מזרחי, חשוון תשע”ב

 

נבקש ממך, אמא, אלף סליחות.

כל כך רציתי לספר לך חדשות שמחות.

אני יודעת כמה שנים את מחכה

שבִּיתך שבגרה תרוץ אליך, כמו רבקה.

“אמא”, היא תאמר לך בשמחה גדולה.

ראי מה הביא לי האיש – אני כלה!”

 

כמה את מחכה שביתך, כמו שרה,

תלחש לך “שחוק עשה לי אלוקים, אמא. אני הרה”.

איך את רוצה שנרוץ אליך בצעד מתנשם

ונאמר לך כמו לאה הפעם אודה את השם.

את לא רוצה שנחכה ונייחל

ונהיה כמוך, אמא; כמו רחל.

 

סליחה, אמא, שאנו באות אליך רק לבכות.

סליחה שאת רואה אותנו ועינינו רכות.

סליחה שאנחנו באות בידים ריקות.

אמא, אין לנו עוד כוח לחכות…

מאין נמצא כוחות לרקוד בחתונות?

כל כך רוצות פעם אחת להיות הכלה ולא השושבינות.

איך לא נקנא באחותנו, כבר יולדת תינוקות

ואנחנו שוממות. אמא, כך עונים את המעוּקוֹת?

 

בִּיתך כבר בכתה בפסח, בפורים, בימים נוראים,

כבר ענדה את כל הקמיעות, אספה את כל הדוּדאים

נסעה לאומן, לרבי שמעון ולכל הצדיקים

אמרה פרק שירה, פיטום הקטורת ואת כל הפסוקים.

אספה את כוחותיה לשמח את אחותה.

מתי כבר, אמא, יאסוף אלוקים את חרפתה?

בלילה היא חולמת. תקווֹת היא מלאה.

ובבוקר שוב היא קמה… והנה היא לאה.

 

אנחנו יודעות, אמא, שעכשיו בשמים

את מול כיסא הכבוד ועינך יוֹרדה מים.

עומדת שם, לא זזה. רחל מבכה

וסביבך משמר כבוד: חיילי עופרת יצוקה

לידך הבבא אלעזר, הרבנית קנייבסקי,

הדס פוגל התינוקת ולייבי קלצקי,

המוני פעוטות שלא זכו להיגמל,

ששת המיליונים ושרופי הכרמל

וה’ יאמר אז: “מי אתם פה, בנֵי בְּחוּנַי?”

ואז תעני בקול רועד: “כולם היו בני“.

“כל אלה שלך?”

ואת תעני: “כולם”.

ויגזור אז ה’: “ישובו לגבולם“.

 

וקהל גדול ישובו הנה, כל הבנים

הרה ויולדת בבכי ותחנונים

צולע ופיסח נשענים שכם אל שכם

רצים אליך, אמא, בדרך בית לחם

וישיב ה’ אבות לבנים ובנים להורים

ואת בצד הדרך, אמא, דמעותיך – תמרורים.

“ראי, רחל“, יאמר ה’. “הם שבו. ושוב את בוכה?”
ולראשונה תאמרי, אמא: “זה מאוֹשר.

עכשיו אני אם הבנים שמחה“.

 

 

כמו תמיד, תגובות ותובנות תתקבלנה בשמחה פה מתחת, ושיהיה לנו יום מבורך.

 

נכתבו 96 תגובות »

נכתבו 96 תגובות לפוסט “השיר האופטימי של הרבנית ימימה. מוקדש באהבה לאמא רחל”

  1. דלילה:

    ב”ה
    מרגש מאוד, ואיאפשר לא לבכות כי כמה שזה נכון,ישר כח ה’ יברך אותך אמן

  2. אני:

    וואי!!!מדהים!!!

  3. אפרת-בתאל:

    וואו.
    אין מילים בפי, רק דמעות בעיניי.

    תודה לרבנית על מילותיה השזורות זו בזו, כל כך יפה, כל כך מבכה, כל כך מתפללות לטוב.
    תודה.

    בשורות טובות לכולנו.

  4. קרן:

    הרבנית ימימה, את מדהימה.גרמת לי לבכות והמילים שלך כ”כ נכונות ומדוייקות.
    הלוואי שאמא רחל לא תשכח אף אחת מאיתנו ובעזרת ה’ השאלה יתמלאו משאלות ליבנו.
    תודה לך הרבנית ימימה שאת מעלה אצל כולנו את המחשבות החוצה.

  5. רונית טל גרינברג:

    לא תיכננתי להזיל דמעות כך באמצע היום…
    מרגש, צובט בלב, מפיח תקווה

    תודה לך הרבנית ימימה המקסימה

    מצפון הכנרת

  6. עמליה:

    אין מילים. פשוט אין.
    כמה אמיתי, ככה כואב,
    והלוואי ונזכה בקרוב ממש
    לראות בעיניים פקוחות
    את הגאולה, תחיית המתים
    ובנין בית מקדשו.
    ריגשת אותי מאוד.
    תודה, עמליה.

  7. מרב:

    מקסים

  8. נחמה שטרית:

    התרגשתי, בכיתי, מילים מדהימות!!!

  9. לילי טל:

    קראתי והדמעות ממש חנקו את גרוני.
    השיר הזה הוא ממש תפילה!!!!
    אני לפני טיפולי פוריות והשיר/תפילה הזה/זו ממש צידה לדרך שעומדת בפניי!!

    תודה רבה על השיתוף!!!

  10. כנרת:

    שמעתי את השיר המרגש הזה בשיעור ונותרנו כולן עם דמעות וגם עכשיו זה מרגש אפילו יותר, אחרי שזכינו ב”ה לבקר את אימא רחל, לתת נשיקה וללכת…
    תודה תודה תודה

  11. מרים כהן מצליח:

    הרבנית ימימה היקרה. כל כך התרגשתי לקרוא את השיר, כל כך בכיתי עם כל מילה ומילה, כל כך נכונים הם הדברים שכתובים פה למעלה, כל כך מתאימים הם לכל אימא ואימא, לכל בת ובת, לכולם ביחד, ולכל אחת בפרט. אשרייך הרבנית ימימה, שאותך אני כל כך אוהבת לשמוע, שלכל הרצאה שלך שאת מגיעה לפתח תקווה, אני עושה את הכל על מנת להגיע, ולשמוע בצימאון את דברייך המחזקים, המדהימים, ומשם להמשיך ולהתקדם ולהתחזק עוד ועוד.
    ביתי עדי, שלמדה אצלך בכל יום חמישי במכון טל, לצערי לא ממשיכה שם מכיוון שלא עברה את כל הקורסים. לי היה מאוד קשה עם החלטה זו, אך את, ששוחחת איתה בפעם האחרונה שהיית בפ”ת, אמרת לה שזה משמים, ולי אמרת שלא אקבל את זה כל כך קשה כי הכל לטובה.
    אני מנסה בכל כוחי להרגע מעניין זה למרות שאני בטוחה ויודעת בתוך תוכי שבסופו של דבר זו ההחלטה שהתקבלה משמים לטובתה של ביתי.
    הרבנית ימימה היקרה מאוד!!! אני מתפללת עלייך, שתמיד תמשיכי לעשות את מה שאת עושה שזה הכי טוב. את משמחת עשרות, מאות ומיליוני נשים בארץ ובעולם. אשרייך ואשרי חלקך, ואשרי ילדייך שיצאו ממך.
    אוהבת ומעריצה אותך מאוד. ברכה והצלחה, יקירה.

  12. שירה:

    בס”ד

    אמא רחל אמא רבקה אמא שרה אמא לאה , ועוד אמא שנוספה אמא ימימה

    שהקב”ה ישמע תפילות האמהות הרווקות המצפות וההרות המתבגרות והקטנות שכל כך אוהבות את אמא ומתפללות לאבא

  13. אהובה ניסן:

    ממש מקסים ומרגש, יישר כח ענק לרבנית שלנו היקרה, שהשם יברך אותה וימלא אותה בכל מכל כל.

  14. טל:

    ואו.. מדהים.. מרגש ומחבר.. תודה רבה על השיתוף!!

  15. חיה:

    מדהים, גורם לחשוב על כל אחת ואחת קצת יותר
    הלוואי וכולן תיווושענה

  16. אורלי גנץ:

    לא חשבתי שזה כ”כ ירגש… עד כדי דמעות…
    ובטח לכל אחת נגע במיוחד משפט מסויים, ולחשוב שלאמא רחל “נגעו כל המשפטים”… היא אכן אמא של כולם! השיר פשוט מקסים, ושבעזרת ה’ נזכה אנו ורחל אימנו לסוף השיר….
    תודה.

  17. רחל ע.ש:

    ב.סד

    בזכות נשים צדקניות תבוא הגאולה, ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם שנתן מחוכמתו!
    אישה ענקית, ניצוץ נשמת האמהות הקדושות, אשת חיל נמצאת בינינו ורחוק מפנינים מכרה , אשרי בעלה ובני ביתה, אשרי העם שכאלו נשותיו, ואשרה בכל העולמות !!!!!!!!!!!!!!!!!!!

  18. יעל:

    איזה שיר מרגש.
    איך הרבנית יודעת לשקף רגשות של בנות שכל כך הרבה שנים מחכות להיות כלות, רוצות כבר ילדים.
    כל הכבוד.
    יישר כח!

    ושנזכה לגאולה שלמה בקרוב.

  19. קרן סיגלר:

    בס”ד
    העיניים הפכו רכות, באמצע יום מטורף, בין פגישה לשיחת טלפון
    בין כל הדוחות שמסביבי רגע ארוך של חנק בגרון
    מי יתן ואמא רחל תעלה את כל התפילות ישר לכסא הכבוד
    ושנזכה באמת לומר ש”אם הבנים שמחה” – אמן
    המון תודות לך יקרת היקרה ולך הרבנית המדהימה על שאתן צובעות לנו את הימים בתקווה ותורה.
    בש”ט

  20. רחל יונה:

    איך שהרבנית ימימה יכולה להכיל את כולן !!! יי ש ר כוח גדול!
    מרגש עד דמעות.

  21. מורן:

    פשוט שיר מדהים. המיוחד בך, הרבנית ימימה, הוא שאת מצליחה לגעת בכל רבדי החיים, ולדבר אל כל שכבות האוכלוסייה. כל אחת יכולה למצוא עצמה בתוך השיעורים שלך,ובשיר זה בפרט. אל כולן את מדברת. בכולן נוגעת. בעדינות, בחדווה, בליטוף, בנחרצות, ובתקווה. אין שיעור שלא מצאתי עצמי דומעת. אין שיעור שלא לקחתי ממנו משהו. פעם ראשונה, השנה הזו, שפגשתי באמת באמא רחל. בעוצמתה. בפועלה.
    מי יתן ובעז”ה נתבשר בבשורות טובות, ונעלה מעלה מעלה בדרך העולה בית אל,ונהיה חלק מהשדה אשר ברכו ה’.

  22. חמוטל:

    שיר מדהים, מרגש עמוק חכם ומחזק כל כך
    ימימה ברוכת הכשרונות את משוררת נפלאה
    היטבת לתאר ולקשר את העבר עם מציאות חיינו
    שהקב”ה ירעיף עליך תמיד שפע אור וטוב
    שנמשיך להתבשם ממילותייך מרוממות הנפש
    תודה על השיר הנפלא ויישר כח!

  23. נועה ל.:

    מדהים!!!! אין לי מילים … ככה סתם באמצע היום להוריד דמעות משמחה,התרגשות נגעת לי בנימי הנשמה
    אוהבת אתכן הרבנית היקרה ויקרת הנשמה
    תמשיכו להוסיף לנו אור וכוח לחיים
    תודה על הכל

  24. אהובה כ.:

    אני קוראת ומאושרת שמייל זה הגיע אלי מחברתי הנאורה פנינה ,השיר עילוי והרגשתי לאחר קריאתו היא התעלות הנפש. תודה נרגשת ממני.

  25. אלונה:

    תודה על השיר, ריגשתן אותי!
    אמן ואמן על הבית האחרון…

    שנזכה כולנו רק לשמחות ואושר…

  26. שרה:

    מדהים ומרגש , לא הפסקתי לרגע להוריד דמעות , כל מילה כמו דמעה בסלע חור עושה ואת הלב פותחת ללחוש עוד תפילה. הרבנית ימימה , תבורכי על השליחות החשובה במסירות נפש כל כך גדולה נותנת עוד כח להתפלל ולקבל עוד סבלנות לישועת ה’.
    תודה רבה על כל התמיכה בבנות ישראל הצדיקות שנזכה מהרה בקרוב לכל הישועות ונבכה יחד באושר עם אמא רחל בבנין בית המקדש במהרה בימינו אמן!
    תודה יקרת היקרה שפירסמת את השיר הנפלא!

  27. מירי, שדרות:

    מרגש ומפעים.
    יהי רצון שה’ הטוב ישמע לכל התפילות שלנו ,בנותיו המשתדלות.
    בשורות -טובות
    המון תודות.

  28. רננה:

    מדהים!
    “אך, למה אמא? למה? זולגות הדמעות מעצמן?!”

  29. עידית:

    שיר מקסים ןמאוד מרגש!!
    הרבנית אמרה בשיעור שרחל “מבכה” – גורמת לך לבכות בקברה, שמתי לב שלא רק בקברה אלא גם שמדברים ומספרים ושרים אודותיה…
    שיר מרגש , אמיתי , פשוט אין מילים…

  30. רחלי מ.:

    בחיי, ואני לא אחת שמתרגשת ממשהו שהיא קוראת…..
    וואו.
    יישר כוח גדול מאוד לרבנית ימימה.

  31. orlit:

    THANK YOU SO MUCH FOR BEING THE GUIDING LIGHT FOR ALL OF US , MAY YOU AND ALL ISRAEL DAUGHTERS BE BLESSED WITH EMUNA SHLEMA HEALTH AND MAASIM TOVIM LESHEM SHAMAYIM,
    AND .THANK-YOU YIKRAT FOR DOING SUCH A GREAT JOB

  32. אפרת:

    איך מילים יכולות לחבק וללטף. איך רבנית אחת יכולה להיכנס לכול אחת ללב לחבק את הלב ולחמול עלינו. כמה מרגש לקרוא את המילים ולהרגיש כאילו נכתב עליי.
    רוצה לברך את הרבנית ימימה בבריאות בנחת, את חייבת להמשיך. את מחזיקה וחובקת כל כך הרבה נשים, שה’ יעניק לך שפע גדול שיהיה לך כוח לכולנו. חיבוק גדול.

  33. רינת:

    שיר מאוד מרגש, אני עם דמעות בעיניים..
    יישר כוח לרבנית ימימה שמרטיטה לבבות ושמזכה אותנו בפרשת השבוע, במאמרים המדהימים ובתובנות לחיים.
    שה’ ימלא כל משאלות ליבכן לטובה, אמן.
    תודה ליקרת על פועלה.

  34. אלה:

    באמת אין כח יותר לחכות- יהי רצון שעכשיו נזכה כבר לאם הבנים שמחה הללויה!!!

  35. חנה לדווין:

    הרבנית ימימה היקרה.
    את פשוט עושה טוב לנשמה. שה’ יברך אותך ואת כל משפחתך, אמן. נשים כמוך מקרבות את הגאולה. תודה לבורא עולם ששלח שליחה כמוך ותודה לך.

  36. אתי:

    יקרת והרבנית ימימה, נשים נפלאות שעושות פלאות לכל הנשים שזקוקות לישועות.
    המשיכו לשמח ולחזק את כולנו!
    מצטרפת לכל המילים החמות שנכתבו לפני….

  37. סמדר:

    כשדברים נכתבים מהלב הם מגיעים ישר אל תוך הלב.
    תודה.

  38. נתנאלה:

    וואו מדהים!אין לי מילים!יפה גם בתור תפילה!:)

  39. עינב צדוק:

    כבר תקופה שאני מרגישה צורך לעלות לציון של צדיק.
    רק שם המחשבות מקבלות מקום נכון.
    התלבטתי לאן, מתי, ואיך?
    אבל לאחר סיכום השיעור של פרשת “לך לך” כבר ידעתי – לקבר רחל אמנו.
    איזו הזדהות, כמה המילים היו אמיתיות ונכונות.
    כמה עברתי בדרכים, עוד מעבר דירה ועוד מעבר דירה, עוד פרידה ועוד פרידה.
    ומתי, ולאן וכיצד?
    אך אכן ההליכה בדרך הארוכה הובילה אותי לתגליות ומקומות מדהימים שאין לתאר את גודלם והשפעתם.
    הקירבה והחיבור, החברות, האהבה, התורה, הצדיקים, התפילה, הכוחות והאמונה, העומק והגובה, מלאי יופי ותנופה.

    השיר מרגש.
    ששמעתי אותו בכנס הזלתי דמעות, וכן שהתחלתי לקרוא את סיכום השיעור והסיפורים על רחל אמנו.

    כך עם מטען זה נסעתי לקבר רחל אמנו, וכמעט פספסתי מלהגיע ביום פטירתה, אבל המאמצים השתלמו.
    כמות ענקית של אנשים ונשים, עומדים בתור לנשק.
    התפילות עד אליה, כשכולם מסביב, הרגיש לי כמו בסיפורים על בית המקדש, “עומדים צפופים ומשתחווים רווחים”.
    והתחושה שלאחר התפילות, תחושה מלאת זכות וצחות. מרוקנת מעצבות ודאגות, בדרך לתקווה.

    תודה לרבנית
    ותודה ליקרת.

    אוהבת,
    עינב

  40. מירב:

    מדהים,
    כל מילה בסלע.
    יהי רצון שתפילות כולן/ם תתקבלנה, בזכות מאמא רחל.

  41. טובה:

    שמחתי לפגוש בכתיבתך חלקים נוספים עמוקים ומרגשים. מצטרפת לשירת התפילה שלך
    אוהבת
    טובה

  42. איריס:

    מדהים!!!! עוד שרשרת יהלומים ואבנים יקרות מפי בית היוצר של הרבנית הגדולה מהחיים, הרבנית ימימה מזרחי, כושר הביטוי המדויק בתאורו עם חוכמתה המיוחדת מוציאים מפיה ומפרי עטה רק אבני חן ויהלומים.
    הפכתי להיות מכורה לה בלא מובן המילה!!!! אשריה ואשרי חלקה. רוב ברכה והצלחה במעשי ידיה ושבורא עולם יתן לה את הכוחות להמשיך לזכות את הרבים ברוב בריאות ואושר. אמן!!!

  43. חיה:

    מדהים!!
    העיניים לחות.
    שיר שקוראים לאט לאט, וכל שורה פעמיים.
    התרגשתי והתחזקתי!!

  44. לאה סידן:

    שיר מקסים ומרגש.מילים שיוצאות מהלב נכנסות ללבבות של כולם.

  45. שולמית:

    מקסים!!!! פשוט מקסים !! וכל מילה נוספת מיותרת

  46. רינת:

    מדהים…כמה צמרמורות עברו לי בגוף…
    אשרינו שזכינו…

  47. leah:

    הרבנית ימימה היקרה,
    את מצליחה כ”כ לרגש בבחירת המילים המדוייקות. כמה רגישות ותבונה. ה’ יברך אותך!

  48. קרן זוהר:

    יקרת יקרה
    כהרגלך בקודש ובחול באת לי עם העניין המדוייק בזמן המדוייק
    בימים של לב פועם ומפעים ביחסיי עם אמי ועם הבחור שבחיי.
    ב״ה הנכון יקרה בזמנו. בינתיים נתענג על הדרך בסבלנות אמונה שלמה ושמחה.
    בריאות טובה ורפואה שלמה לכולם,
    אמן.
    תודה רבה.

  49. פיגי:

    מילים מדהימות!! באמת לא התכוונתי ככה לבכות…..
    הרבנית ימימה!! יש לך את זה– תמיד מרגשת ומחברת לכל תאריך שהוא בעצם עוד יום בשיגרה…. אבל את מוציאה ממנו את הסטנדרט!

    אוהבתותך!

  50. ת.י.:

    אין מילים!!!!!
    אני קוראת ודומעת ושוב קוראת ושוב דומעת……
    כמו בשיעורים המקסימים של הרבנית שהיא יודעת לגעת בנימים הדקיקים,
    כך גם בשיר הזה, פשוט מקסים!!!!

  51. שירה:

    תודה רבה
    לה’ שנותן לנו רבנית כזאת,מרגשת,מחנכת,מצחיקה,תומכת,אוהבת וכו’
    תודה ימימה שה’ יברך אותך שפע ברכות
    תודה יקרת על הרגישות,ההשקעה,הנאמנות
    ברכה הצלחה בריאות נחת וכל טוב לך

  52. יערה:

    הרבנית, אני כל פעם מופתעת מחדש על חוכמתך. את נהדרת. תודה רבה!

  53. יהודית:

    תודה יקרת! ישר כח שאת משמחת אותנו או בעצם עושה לנו לבכות קצת..הייתי בכנס בבנייני האומה ושמעתי את השיר הנפלא הזה מפי הרבנית! באותו רגע בקשתי מה’ שהלואי וידפיסו את השיר כדי לשתף את כולנו, והנה זה כאן! תודהההההההההההההההה ענקית, תמשיכי לעשות חיל ולזכות אותנו , חורף נעים

  54. קדוש יפה:

    השיר מקסים מרגש מאוד

  55. המתרגשת כל פעם מחדש:

    בס”ד

    ממש לבכות מרוב התרגשות, איזה עושר רגשי רוחני, אם הרבנית לידך- תני לה אלף נשיקות.אין אישה שלא תבכה לקרוא את פלאי המילים שיוצאים מקירות ליבה של הרבנית.מה ההינו עושות בלעדיה, השם ישמרה ויחייה,אמן.

  56. מ':

    ירת יקרה,

    השיר מרגש עד דמעות כ”כ אמיתי ונכון,

    יישר כח לרבנית, על כך שכל פעם מחדש גורמת לי להזיל דמעות,

    ומחזקת בי את האמונה בבורא עולם.

    מי ייתן ובורא עולם ישיב לה כגמולה.(שדואגת לעורר את בנות ישראל,

    כל פעם מחדש בדרך הנעימה והחכמה שלה).

    בהערכה והערצה רבה.

  57. רחלי:

    אחח הרבנית ימימה שלנו, של בנות ישראל, כמה את מרגשת ואהובה על ליבי, את הנכס של בנות ישראל !!
    תודה רבה לד’ יתברך על קיומך, ועל שאני זכיתי להכיר את שיעורייך היקרים מפז והכל כך מיוחדים.
    ד’ ישמור עלייך ויגמלך טוב על כל הכוחות שאת מעבירה לי ולכל הנשים היקרות ששומעות ולוגמות בצמא את דברייך
    תודה רבה !!

  58. תודה:

    השיר “האופטימי” כהגדרתך פרט על כל נימי העצב שלי, ומתח כל מיתר ומיתר.
    מרגש! ישר כח!

  59. ציפי:

    נפלא!
    כ”כ אמיתי ,מדוייק ומרגש.
    ה’ יברך וישמח אתכן

  60. יסמין:

    דמעה, דמעות,
    השם יברך אתכן בכל הברכות על אמת אהבה אחדות גדולה ועשיה רבה ומשותפת
    תודה רבה ענקית לכן
    יקרת פרידמן והרבנית ימימה

  61. יסמין:

    זה המפעל הכי ענק ואמיתי שאני מכירה
    וכולו נ ש י ם !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

  62. מיכל:

    בכיתי כל כך מהתרגשות. תודה לרבנית וליקרת.

  63. ד:

    השיר מרגש מאוד. מה שאני לוקחת עמי כ”צידה” לדרך הוא:לומר תודה-
    המון פעמים יוצא שאני מבקשת ומתחננת אבל כשאני מקבלת את שרציתי האם אני זוכרת להודות על כך?
    רק לזכור לומר תודה.

    לרבנית ימימה, ליקרת ולכל העוסקות במלאכת פרשה ואישה תודה רבה

  64. בלה:

    תודה רבה על השיר היפה. יישר כוח!

    לפני שנה גם אני כתבתי והלחנתי שיר ליום פתירת רחל אמינו:

    קומי מעפר

    1. בבואי בית לחם
    מתפללת אצל רחל אמינו
    לא למנוע לבכות עלינו
    מ-ה’ לבקש רחמים
    “גם על תינוקות של בית רבן
    נתנו עיניים להעבירם מאמונתם”
    ואני קורעת בבכי מר
    זה היה לי כל כך מוכר
    דברים אלו עברתי גם אני
    מבקשת מאמא רחל על עמי

    קומי, תקיצי נא, התעוררי
    אמא, אמא רחל
    תתפללי נא אלינו
    אמא, אמא רחל
    קומי, …

    2. כי שם בגלות הרחוקה
    השכיחו מאיתנו באכזריות רבה
    את אמונת אבותינו התמימה….
    בכאב זוכרת את עצמי
    מסרבת, מתנגדת, לא שומעת לאימי
    צוחקת על הפצרותיה לעלות לארצי
    מתחצפת “כאן ארצי-מולדתי”
    ואימי מתפללת עבורי

    קומי, תקיצי נא, התעוררי
    קומי, קומי ביתי
    קומי, מעפר קומי
    קומי, קומי ביתי
    קומי, …
    3. תודה, תודה לך אמא
    תודה שעלי התפללת
    תודה שבי האמנת
    אמא, אמא שלי
    תודה לריבון עולמים
    תודה שעלי ריחמת
    תודה שאליך החזרת
    תודה אלוקים שלי
    ואני מתפללת עם אימי

    קומי, מעפר קומי
    קומי, קומי עמי
    קומי, מעפר קומי
    קומי, קומי עמי
    קומי, …

  65. זולגות הדמעות מעצמן:

    יקרת יקרת,

    כמה דמעות….

    בזכותכן, אני מרגישה שהדמעות יורדות ודרכן מתחילה לצאת ממני כמעט בצורה אוטומטית– תפילה.

    תודה על הכל,

    ה’ ישלם שכרכן.

  66. מרים הירש:

    בס”ד
    הרבנית ימימה היקרה זו את שכמעט הזלת דמעה כשפניתי אלייך את פשוט נשמה גדולה הן הדיבור הקרוב ללב ולנשמה וגם בכתיבה עמוקה שמחבקת את כולנו באהבה ובהבנה ואת כל כך דקה שימשיך ויחזק אותך ה’ יתברך קודם כל למען עצמך ומשפחתך ונמשיך כולנו להתרגש מפירות עמלך ואפשר לכתוב עלייך שיר שלא ייגמר על הנתינה הגדולה והאור הגדול שמעניק לך ה’ יתברך אמא ימימה של כולנו ונזכה כמוך לגדול הלאה וללמוד מאימותינו הקדושות כמוך וממך ולהגיע יחד לגאולה שלימה במהרה אמ”נכיר תודה לך ה’ שדורינו זוכה לאמא כמוך

  67. מאיה:

    שלום,
    לכל אחד מאיתנו יש תפקיד בעולם. השאלה מה עושים עם הזכות הזו…
    הרבנית ימימה, מעולם לא ראיתיה אבל ההוד וההדר סביב שמה והנשים שמדברות בשיבחה הביאו אותי
    לידי סקרנות לקרוא ולשמוע את מה שבפיה.
    היא גרמה לי בשיר הזה להתחבר לשורשי. מודה אני לה על שהצילחה לעשות זאת.
    אמן שתמשיכו לעשות את מה שאתן עושות, זו השפעה עצומה וכל כך עוצמתית על הנשים.
    ובכלל על האדם היות וכל אחד מאיתנו מפיץ את הבשורה לכל מי שבא איתנו בקשר.
    שתדעו הרבה בריאות, הצלחה, אהבה ואושר.
    מאיה

  68. יפה. ל.:

    נחנקתי מדמעות ולקח לי זמן להירגע כדי להגיב
    אין עלייך ,אשרייך מה טוב חלקך. כל מילה שלך זהב.
    אשרינו שזכינו בך , את מתנה ממש , מאירה ,מעודדת ,מלמדת ,מאוששת
    מבדרת עד דמעות .
    אני בטוחה שמעשייך למען הנשים , עושה רעש גדול בשמים .למדתי ממך הרבה ובזכותך יש לי את הכוחות והמילים להרים הרבה נשים שאני פוגשת יום יום במסגרת עבודתי (שליחותי)
    אוהבת אותך מתפללת להצלחתך – הקב”ה יתן לך כח להמשיך עוד ועוד
    ותמיד תמצאי חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם
    תודה מעומק הלב – יפה

  69. אחת משלנו:

    אשריך הרבנית
    כמה שאת נוגעת ללב ופונה לכולם
    מה שנקרא “אף אחד לא נשאר בצד”…..
    שה’ ישלח ישועות ובשורות טובות לכולנו בקרוב אכי”ר

  70. נעמה:

    הרבנית ימימה היקרה!
    אשרינו שזכינו לאחת כמוך בדורנו שיודעת לאמר את המילים שלנו כל כך קשה להוציא מעצמנו.
    יהי רצון שתזכי את ומשפחתך לכל הברכות הטובות בעולם הזה ובעולם הבא!

  71. ריקי:

    וואו אין דברים כאלה! איזה שיר כל מילה בסלע
    מצטרפת לכל הנ״ל…
    איך היינו רוצות שימימה תגיע גם לאזור שלנו (כרמיאל – איפה זה בכלל?
    פה, בארץ) פעם.
    בשם הנשים והבחורות הכרמיאליות המדהימות והצמאות לקצת אור, צחוק, אמונה ותקוה

  72. מיכל:

    מרגש מאד ושאמא רחל תבקש אצל בורא עולם שיתחתן הבן שלי בקרוב. אכי”ר. בשורות טובות.

  73. אביבית:

    יקרת היקרה מפז, תודה רבה.
    תודה שאת השופר המדויק והמסוגנן של דברי אלוקים חיים הבוקעים מפי הרבנית ימימה.
    השיר … מדהים, מרגש, מעורר את התקווה, מחזק את האמונה. שיר “מבכיא”, אם נדבר בשפה של הרבנית.
    ניכרת החיבה של הרבנית לשירה העברית, אותה היא שוזרת בזהירות ובכבוד בשיעורים, ואף היא התברכה , בין שלל כשרונותיה הרבים, ביכולת לכתוב כל כך מדויק ומעורר השראה.
    יקרת, כבר זמן רב רציתי לכתוב גם לך, שמזלנו, הקוראות, שבחרת לעזוב את עבודתך הקודמת ולהתמסר עם כל הכיף והכישרון בעבודת עריכת השיעורים, בכתיבה כל כך מעוררת מחשבה בבלוג, ואפילו במכתבים שאת שולחת אלינו מפעם לפעם. יש לך את זה, ואשרינו שזכינו שהעתקת את כשרונך למחוזות הקודש, ושאת עולה איתו מעלה מעלה.
    ה’ יברך אותך ויתן לך כוחות להמשיך בעבודת הקודש, ונחת מהמשפחה , ובכלל שמחה.
    אביבית

  74. אילנה:

    מרגש וכלכך כואב הלוואי וכבר יתגשם ואף אם לא תבכה על ילדיה אלא אך בנסיבות מאושרות .

  75. הודיה:

    מוצאי פרשת “וירא” זכיתי למצוא זמן ולפתוח את המייל. אני כבר 3 שנים קוראת את השיעורים בקביעות ומתחזקת בנשמתי. השיר הזה נקרא בתפילה ותחנונים וכמובן שהביא עמו דמעות רבות.
    הלוואי שבזכות ההשתדלות הזו נמצא את זיווגינו ונגיע אליו בלי אבק של התיישנות.
    תודה על הכל! ברור שאתן שליחות של הקב”ה וב”ה אתן עושות את עבודתכן הכי טוב שיכולנו לבקש..
    בעזרת ה’ שיהיו לך הרבנית ולך יקרת חיים נפלאים וטובים.

  76. אפרת:

    מדהים ומרגש, כל כך עוצמתי. הרבנית ימימה שתחיה אוספת את דמעותיהן של נשות הדור, לכן יכולה ברגישות כזו לכתוב את השיר המדהים הזה.

  77. חגית:

    שיר תפילה.
    והלוואי ונזכה לכך במהרה-אמן!

  78. בתיה:

    לך
    הרבנית ימימה , ויקרת
    כל אחת בשמה הטוב תבורך …

    המושכת בעט , בדם ודמעות
    כשליח צבור המונה מעות
    מלותיך פנינים שזור ביופי ונועם
    הן כטל חיים – מלאות בנוחם…

    מי יתן
    ותזכנה לאך טוב ורב שמחה
    לכן ולכל המשפחה …
    בהערכת אמת
    בתיה

  79. שלי:

    ימימה זה מדהים, זה מרגש וכל כך נכון !
    שהקדוש ברוך הוא יקבל את כל תפילותייך ברצון !
    גם אני כמו כולן עם דמעות בעיניים (איך אפשר שלא)
    ישר כח גדול!!
    ותבואי לצפון!!!!!

  80. אפרת:

    אני ממש מתרגשת.
    אין עוד מילים שיוכלו לתאר את הנכתב.
    הלוואי ומהרה נזכה לכל הישועות שהרבנית תארה

  81. MICHAL PERETZ:

    Dear Rabbanit Yemima,
    Thank you for your beautiful & touching poem. I have given it to the teachers in my daughter’s class to teach them the poem. Even in Melbourne Australia, your shiurim are studied and your words of torah reach us even though we are “down under”. May you continue to enlighten us women all over the world and go from strength to strength. חזק וברוך!
    מיכל פרץ

  82. ליזה קלבו:

    הנס הגדול שחוויתי לאחרונה הוא:”נריה אמונה”. לפני שנה ושלושה חודשים בהיותי בהריון הרביעי שלי, הריון רגיל, תקין ב”ה.
    בוקר אחד בחודש שישי להריון הגעתי לעבודה אבל הרגשתי ממש לא טוב, הבוס שלי ביקש שאסע לקופת החולים כדי לבדוק את עצמי.
    כך עשיתי, הלחץ דם שלי עמד על מספרים לא הגיוניים, בקיצור כל הבדיקות היו משוגעות לגמרי, הרופא ביקש שאטוס לבית החולים.
    בקיצור קיצור, הייתי מאושפזת במחלקת הריון בסיכון גבוה בשערי צדק, וכשלא הצליחו לאזן את לחץ הדם החליטו לשלוח אותי הבייתה לשמירת הריון + כדורים ללחץ דם.
    משמיים, לא שוחררתי ביום שדובר ובאותו הלילה הרגשתי שמשהו לא בסדר עם העובר ושכואבת לי הבטן, כשפניתי לאחות היא ענתה”הריון זה לא קייטנה, לפעמים כואב” ואני שתקתי…
    בבוקר התלוננתי על הכאבים בפני אחות מדהימה שליחה מס’ 1 באותו היום עם כנפיים של מלאך והיא בתמימות שאלה:”עשו לך מוניטור” עניתי שלא.
    היא עשתה לי מוניטור ואז חשכו עיניי, קו ישר, אין דופק. המלאכית הזו התקשרה דחוף לשליח ה’ מס’ 2 רופא צעיר מקסים מקסים שירד בבהלה לראות את המוניטור, הוא נבהל וצעק לכל עבר שיש כאן בעיה.
    בקיצור, לאחר האולטרסאונד שראו בו שאין תנועות ואין דופק, הייתה לי היפרדות שלייה מלאה מה שמקטין את סיכויי החיים לעובר וכמובן סכנה לי.
    עברתי ניתוח בהול, נולדה תינוקת פגית קטנטנה במשקל קילו, היא עברה החייאה והייתה בפגייה חודשיים. הקב”ה ליווה אותי בכל התקופה הזו, קיבלתי את הניסיון הזה באהבה רבה וקיבלתי על עצמי לא לבכות על הקושי אלא להודות על הנס.
    לתינוקת המדהימה שלנו קוראים: נריה אמונה. היא מקסימה, היתפתחה נהדר, מי שלא יודע את הסיפור לא מאמין למשמע אוזניו כשהוא שומע. אני מסתכלת על המתנה המדהימה הזו שמחייכת אליי בוקר בוקר ומודה להקב”ה על הנס הענק הזה.

  83. איילה:

    שלום לכולכן,
    ישר כח על הרעיון המקסים והמחזק!
    יש הרבה ניסים לספר.. החזק והמחזק ביותר הוא הנס של אחי הקטן. כשהיה בן שנה וחצי “החליט” לעשות צניחה חופשית מחלון חדרו שבקומה הרביעית (!). עלה על הכסא, על האורגן, פתח את החלון ויצא החוצה.. אחותי שיצאה לרגע מהחדר חזרה לחדר ריק…
    בינתיים בקומה מתחתינו, כמו כל ערב שבת השכן לקח את בנו וביתו לרכב על סוסים. “במקרה” באותו היום הילדים השתוללו מאוד ו”במקרה” הוא העניש אותם בחזרה מהירה הביתה. כשקילח אותם לפני שבת הילדים “במקרה” התעקשו על משחקים מהחדר, בהתחלה הוא סרב אבל כמו שאתן רואות ילדים שזכו להיות שליחים טובים (“במקרה”) שכנעו אותו לבסוף והוא נכנס לחדר להביא את הצעצועים. רק נכנס והוא שומע משהו נופל ומתנגש בסורגים של החדר. היה בטוח שזו בובה. אבל לא, זה היה אחי שאם היה נופל סנטימטר וחצי קדימה היה מתנפץ אחרי שלוש קומות במרפסת המרוצפת של השכנים. ואם היה נופל סנטימטר וחצי לכל צד היה נופל על החניתות של הסורגים… מצמרר!!
    ודרך אגב במהלך הזמן הזה האמא הצדיקה של מדליקה נרות לכבוד שבת בדמעות..
    יהי רצון שנזכה כולנו לראות את ההשגחה הפרטית המדהימה שהקב”ה משגיח עלינו, שנזכה להודות לו ולשמוח. פשוט לשמוח שזכינו.. !
    חנוכה שמח.

  84. מוריה:

    ברוך ה’ שעשה ועושה לנו ניסים יום יום, עכשיו נשאר לבקש שיאיר לנו את העיניים באור יקרות לראות אותם.
    ועכשיו לנס..
    תודה לה’, עודני רווקה, כנראה שככה הכי טוב בשבילי כרגע. לפני כמה חודשים, אולי אפילו שנה חברה מתקשרת להציע לי בחור, לפי כל הנתונים זה בדיוק מה שחיפשתי, לפחות ככה חשבתי.
    החברה העבירה את מספר הטלפון לבחור וכמה דקות לאחר מכן אני מקבלת ממנו טלפון.
    השיחה זרמה בטבעיות ובאותה אוירת זרימה קבענו להיפגש חצי שעה לאחר מכן.
    מיד החלפתי בגדים, הפרפרים החלו לעופף, אולי הפעם.. אולי סוף סוף אמצא את שאהבה נפשי??..
    בדרך לרכב שלו, כמו בכל פגישה, פתחתי את הפה והלב בתפילה לאבא, “אבא, אתה יודע כמה אני רוצה להתחתן, אתה יודע גם מה הכי טוב לי אז אם זה לא שלנו בבקשה, בלי פגישות מיותרות, בלי שיחות בלי להקשר סתם, תקח את זה ממני. אבל אבא, אם זה שלנו, בבקשה. שילך בקלות”.
    עליתי לרכב, קבענו לשבת בנחל הקרוב לקפה של צהריים מוקדמים. התחלנו ליסוע וכשהגענו לקרבת קיוסק ביקש לעצור לקנות סיגריות. הוא ירד לבד, וכשחזר…
    חזר בדרמטיות, הנמיך את המוזיקה עד “מיוט” הביט בי ואמר “שמעי, אני חייב להיות אמיתי עם עצמי, ואיתך. זה לא זה…” סובב את הרכב והחזיר אותי הבייתה.
    כל אותו היום לא יכולתי שלא להתפוצץ מצחוק עם החסד שה’ עשה לי.
    תודה לה’! ברוך ה’!
    (למי שתוהה הגיע גם השלב של התמיהה אבל מהר מאוד צחקתי שוב, כמה טוב ה’!)

  85. טובי:

    זה בהחלט מרגש מאוד לראות ולקרוא את כל מהולך כאן!!! זאת זכות להיות חשופות לכ”כ הרבה ניסים שבורא עולם מעמיד בפנינו…פשוט תחושה של “לידה מחדש” כל נס ונס.
    הנס שלי קרה בדיוק לפני 10 חודשים. חודש לפני שהתינוק הקטן שלי יצא לאוויר העולם. אני נשואה טרייה כשנה וחצי. חיים באושר ומעצימים את הזוגיות שלנו יום יום. חודשים מעטים לאחר החתונה נכנסנו להריון, והתבשרנו על הבשורה המשמחת כל אחד מאיתנו, על היותנו עומדים להיות משפחה! אב ואם!. כמה התרגשות זאת, ותחושה שפשוט אין לתאר.
    ההריון התחיל בצורה טובה מאוד, חודש חודש עובר, ואיתו כך השמחה והמודעות מתעצמת לקראת מה שעומד להיות. אני נכנסת לשליש האחרון של ההריון, חודש שביעי! זה ממש כבר עוד מעט! הבטן גדלה, הבעיטות הרבה יותר מורגשות..פשוט תחושה מרגשת.
    באמצע חודש שביעי, אני מתחילה להרגיש כאבי בטן..צירים?!?! אין לי מושג מה זה. אך בשביל לשמור על העובר ועל עצמי, אני הולכת לבית חולים. משם אומרים לי שיש צירים, ועליי להישמר ולהיות במעקבים, לא לעבוד, וכל מה שיעזור להשקטה של העניין. וכמובן שאני נשמרת. אבל זה לא נגמר..
    כך עוברים להם יומיים אחדים ושוב אני מוצאת את עצמי במיון, חוזרת הביתה נחה, ושוב עוברים יומיים אני חוזרת למיון, חוזרת הביתה וכך נולדה לה שיגרה…מפחידה! לא צפויה ולא ברורה לגמרי.
    אנחנו מתחילים להבין שיש משהו אחר, אבל לא מבינים מה. מתפללת לבורא עולם כל רגע ורגע שהכל יהיה בסדר, שומעת את השיר של אודי דוידי “תחשוב טוב יהיה טוב”- ומנסה להשפיע על עצמי.
    לקראת סוף שביעי, שרואים שזה לא נרגע, מאשפזים אותי “לשמירה”. עושים לי בדיקות מקיפות, סי טי, אולטרסאונד, והחלטות לא פשוטות- בגלל שמירה על העובר..אבל מתפללים! מתפללים! מתפללים!.
    מגיעות התשובות של הסי טי ועכשיו התמונה ברורה יותר- אני מובלת לרופא גניקולוג שמודיע לי שמתקיים אצלי תהליך ציסטי בזנב לבלב!. מה זה אומר?, מה יקרה לעובר? לי?!?
    אבל מנסים להרגיע אותי ואומרים שהכל בסדר, ואין צורך ללדת מהר או כל דבר אחר. אך בהחלט היה מורגש שגם הצוות הרפואי בוחן עוד ועוד את העניין והוא עצמו לא כ”כ יודע, מה יהיה?!
    אך אף אחד לא יודע, רק בורא עולם!
    אני ממשיכה בשמירה, ולאחר שבוע משוחררת הביתה! לא עובר יממה ואני חוזרת מלאה בצירים הרבה יותר חזקים, עם חום והרגשה שזזה משהו פה צריך להיפתר.
    מהר לוקחים אותי לאולטרסאונד כדי לוודא מה עם העובר, והכל בסדר!! אחחחח, מרגיע מאוד.
    אבל מה איתי?!, מחליטים לנתח אותי לניתוח כפול- גם גניקולוגי, וגם כירורגי. להוציא את התינוק ומשם להמשיך לטיפול כירורגי להוצאת ציסטה.
    הכל עובר בשלום, אך לא מצליחים להוציא את הציסטה ועוד לא יודעים מה אופייה! גידול חס ושלום או שפירה.
    אבל התינוקי החמוד שלי ברוך ה’ בסדר גמור!!! ואני מודה לבורא עולם שזה כבר בחלקו, מאחורי.
    אבל..הסיפור השני עדיין מנקר בראשי, ומחליטים שלא יגעו בציסטה בשלב זה, יתנו לרחם ולמצב להירגע ורק לאחר כמה חודשים נמשיך…
    כמה תחושות! אתה מתפלל שזה הסתיים בטוב, שהכל יהיה טוב. וגם מפחד..אבל מנסה להאמין שיהיה בסדר! ויהיה בסדר.
    אחרי כמה חודשים של לחץ דאגה אך התפתחות באמונה! אני עוברת את הניתוח השני, ומתפללת שהכל יהיה טוב, והבשורות יהיו מלאות בטוב.
    ב”ה הכל עובר בטוב, ומתבשרת שהציסטה היא שפירה!!
    כיום אני אחרי. אם לילד מדהים! ומלאך לשמיים! שבא להציל את אימו!
    לא סתם נקלטתי מהר ב”ה להריון, וזה בגלל שאותו תינוק שלי יציל את המצב של אימו מהציסטה, שהיתה עלולה רק להתפתח לדברים לא טובים.
    בורא עולם, רוצה אני להודות לך על הכל!!!!! איך כל רגע ורגע אצלנו מחושב ומדוייק כ”כ. לכל דבר יש זמן ועת…ואין להילחם על שום דבר.
    ובסופו של דבר הכל לטובתנו המוחלטת!!
    נשים יקרות, זאת הדרך שלנו..להאמין להאמין להאמין שבכל לטובה!

  86. רחלי:

    שלום לכולן,
    התחלתי לקרוא והיה קשה מאוד להפסיק…
    אז הנס שלנו הוא כזה. כשהתחתנו, בעלי היה בשירות צבאי. בינתיים נולדה לנו בת, ולקראת סיום השל”ט (התשלום מהצבא) חיפשתי עבודה.. ממש לפני היאוש, מצאתי עבודה שהמשכרות שלה הייתה בדיוק כמו המשכורת מהצבא!
    עכשיו אחרי כ-6 שנים אנחנו מחכים לישועה הבאה… מצפים, מצפים, ובעז”ה גם אותנו ה’ יושיע!

    שכסלו הזה ימלא באור ובניסים.
    שרמת גלעד תשתחרר מהגזירה של הפינוי.
    שכל מי שזקוק/ה לפרנסה, ת/יוושע, שכל מי שזקוק/ה לזיווג, ת/ימצא, שכל מי שרוצה ילדים, תזכה לפרי בטן, שכל מי שזקוק/ה לרפואה, רפואת הנפש והגוף, ת/תרפא.
    שנפגש בבית המקדש, ונזכה לגאולה שלימה פרטית וכללית!!
    בשורות טובות לכולם!!

  87. אדל נוגה:

    שלום לרבנית ימימה, ליקרת ולכל נשות ישראל הנפלאות,
    לקרוא כאן את סיפורי הניסים מרגש ומעורר.
    אותי זה עורר להודות על נס (אחד מיני רבים שפוקדים אותי, ב”ה, וקצרה היריעה מלהזכירם כאן- אולי אשב כל הלילה ואתחיל למנותן ולציינם, הערב עוד צעיר… נראה, בלי נדר)
    ובכן, הנס קרה לפני 6.5 שנים סיפרתי עליו לכמה וכמה אנשים, אך אני רואה צורך לספר עליו כאן-
    לידת בתי הבכורה התארכה והתארכה, שתי ירידות מים במהלך 24 השעות הראשונות. לידה שהתחילה בלידת בית ובמעבר לבית היולדות החלו כאבים בלתי נסבלים. אפידורל, זירוז, הילדה לא רוצה לצאת. תפילות ותחנונים שמילמלתי כבר כשתשו הכוחות הביאו (לאחר 34 שעות) ללידת ילדה מקסימה.
    מיד כשהשילייה יצאה, לא אשכח את קולה של המיילדת:”אוהו, אני רואה שמלאך שמר עליכן”. כלי דם ראשי של השילייה היה כולו על הדופן החיצונית שלה ולא מוגן בתוכה. היא המשיכה ואמרה- “מקרים כאלה בד”כ מסכנים את הולד ואת היולדת בשעת הלידה, ובטח כשהיא ממושכת כל כך.” בעלי ואני הודנו לקב”ה, הגומל בירכתי וסעודת הודי’ה מכובדת ערכנו לכבוד העניין, כאשר לא לכולם ולא על במה שם הכרזנו על כך. אז על במה זו- אני מכריזה- לידת בתי הבכורה היה נס גלוי, מודה לקב”ה. ומאחלת לי ולכל עם ישראל, שהקב”ה ישתבח שמו לעד, יעשה נסים ונפלאות. אמן

  88. ניצחיה:

    אני חושבת שכל החיים ה’ שמר עלי מכל דבר ותמיד שמע לתפילות שלי..
    אבל הנס הגדול שלי זה התואר שלי!
    הלכתי ללמוד מקצוע באוניברסיטה נחשבת
    והאמת עד היום אני לא יודעת איך הייתה בי את התעוזה ללכת ללמוד אותו
    במהלך כל השנה הראשונה הייתי מתפללת לקב”ה שיעזור לי העבודות היו קשות מאוד ולא הצלחתי לעשות אותם
    והנה עכשיו אני עומדת כמה קורסים לפני סוף התואר,וברוך ה’ עברתי את הקורסים הקשים ויש לי כמה קורסים עם מאיות!!
    ה’ נלחם את מלחמותיי,היו לי הרבה סיבוכים עם כל מיני קורסים וה’ באמת הלך איתי צעד אחר צעד.
    יש את הסיפור המוכר שכאשר האדם לא רואה את העקיבות אז ה’ נושא אותו על גבו-אז אצלי זה היה ממש ככה-ה’ נשא אותי על כתפיו והעביר אותי בין הקורסים השונים!!
    ה’ תודה רבה רבה על כל התקופה המורכבת הזו שלא נתת לי להתייאש ולא נתת לי לפרוש -תודה רבה כי כל מה שהצלחתי עד היום זה רק אתה!!

  89. מיכל:

    שלום.
    הנס שלי התרש לפני מספר שנים.
    היה זה לאחר שעזבתי את עבודתי בהוראה, ובמשך כשנה חיפשתי עבודה, אך לא ממש מצאתי…
    עבדתי במקום מזדמן כזה, אך לקראת סןף השנה רציתי למצוא עבודה במקום מסודר, כמחנכת, עם משכורת ממשה”ח (לא שזה משהו מיוחד… אבל עדיין עדיף). החלטתי שאני מגבילה את השתדלותי המעשית במספר פקסים מסוים, וחוץ מזה עשיתי השתדלות רוחנית-תפילות , ברכה מצדיקים וכו.
    והנה- הגיע כבר יום לפני ה-1 בספטמבר ואני עדיין מחוסרת עבודה, וקצת עצובה. כל היום הסתכלתי לראות אם קבלתי שיחות בפלאפון- אך לא.. חזרתי הביתה בשעות אחה”צ והנחתי את הטלפון שלי במדף בספריה וחשבתי בעצב על כל המורות שמתכוננות למחר ורק אני לא, ואז אמרתי לה’: “כ”כ הרבה מקומות עבודה יש לך- ורק לי אין? מה איתי?” והאמנתי- באמת שתהיה לי עבודה מתישהו- אולי אחרי החגים- אבל תהיה. ואז- לא יאומן- תוך 2 דק’ הטלפון שלי מצלצל ועל הקו הצעת עבודה ממשהי שקבלה את המס’ שלי ממכרה. התקשרתי באותו ערב למנהל, קבענו ראיון למחרת הצהריים- בסוף יום הלימודים הראשון, שבו הוא אמר לי שראיין 5 מורות- ובחר בי!
    זה היה נס בבחינת: והיה טרם יקראו- ואני אענה, עוד הם מדברים אני אשמע!!
    הלוואי שבזכות הניסים הללו נזכה לראות ניסים ונפלאות ישועות ונחמות בטוב הנראה והנגלה, לכלל ולפרט, וגם אני ואחיותי נזכה לעוד ניסים פרטיים- וניוושע בזיווג הגון בקרוב, יחד עם כל בני ובנות ישראל, ונזכה לנס הגדול מכולם של גאולה שלימה ותחיית המתים- ומפגש מחודש עם אחותינו היקרה שחיכתה אף היא לנס, אך לא נושעה.. בשורות טובות והמון ניסים בטוב בע”ה!!!!!.

  90. אוסנת:

    לפני כחמש וחצי שנים, יום לפני ערב פסח, בתי בת החמישה וחצי חודשים היתה מצוננת- שיעול ונזלת ללא חום. התלבטנו האם לקחת אותה לרופא ולבסוף החלטנו לקחת שכן ערב פסח היה ביום רביעי וחששנו שאם הצינון יהפוך לקצת יותר לא יהיה רופא זמין. בערב כשבעלי לקח את בתי אל הרופא קיימתי לראשונה מצווה שמעולם לא קיימתי קודם- פיזרתי עשרה פירורים וחיפשתי אותם לאור נר. באותו הזמן בעלי היה אצל הרופא. הרופא לא בדק רק את מערכת האף אוזן גרון אלא גם את הבטן של בתי- הוא מישש ומצא גוש ושלח אותו מייד לבית החולים. בבית החולים מצאו גוש וזימנו אותנו להגיע דחוף למחרת לבדיקה ולצורך כך הקפיצו את מנהלת המחלקה להדמיה לבית החולים- בבטן של בתי נמצא גידול סרטני תוך פחות משבוע היא עברה ניתוח להסרתו. לצערנו הגידול חזר לאחר קצת פחות מחצי שנה אבל בזכות תפילות של אנשים צדיקים ונשים צדקניות ותודה רבה מכל הלב לרבנית קנייבסקי ז”ל, אשה יקרה ונפלאה יהיה זכרה ברוך, שתמכה ועזרה מכל הלב וכמובן בזכות הקדוש ברוך הוא היום היא ילדה בריאה.
    תודה תודה תודה לקדוש ברוך הוא – לעולם לא אפסיק להודות לך על הבראתה!
    הרופא הוא ד”ר אלי הלר – שליח ה’- איש יקר, יחיד ומיוחד עם לב של זהב

  91. אירית גלילי:

    בס”ד

    שלום רב,

    כשרוצים, רואים בכל יום ניסים
    דליה היקרה, מטירת הכרמל, לימדה אותי שבכל פעם שיש תקלה ולא חשוב אם גדולה או קטנה פשוט לומר את “שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי…וגומ’ וכמעט מיד רואים את ישועת ה’ שכן כאשר אנו מודים שהכל מאיתו יתברך ומכירים בזה הניסיון נגמר ואם לא מצליח בכל זאת, סימן שכך צריך להיות וגם זה לטובה והתסכול והצער קטנים

    נסו גם אתן וה’ יהיה עמכן, בברכה אירית גלילי

    גם אני מנצלת את הבמה: למי שרוצהלהצטרף לנופש נשים בכינר בתאריכים 2-4.1.12 מוזמנת לשלוח אלי אימייל ולקבל פרטים
    itamar.g[email protected]

  92. אביבה שמחון:

    שלום לכולם!
    וואי כמה סיפורי ניסים!לא הספקתי לקרא הכל אבל בגדול רפרפתי אני אקרא בערבים ולא על חשבון העבודה…
    אחרי שקראתי את הנס של יקרת וקצת קינאתי בסכום כסף חשבתי לי כל רגע בחיים שלי זה נס עצם זה שקמנו הבוקר בריאים ושלמים בעלי במילואים וחוזר היום גם זה נס בבוקר כמעט דרסתי משהו לא ראיתי אותו וב”ה הוא עבר והכל היה בסדר…כל רגע הוא נס גדול!
    יש לי גם ניסים מיוחדים שאני יכולה לספר אני אתחיל עם סיפור אחד ואני הוסיף עוד בעז”ה.
    יש לי בן בן 4 הלידה שלו היתה נס בפני עצמו אבל זה לפעם אחרת.עד גיל שנתיים הנקתי אותו וביומולדת שנתיים שלו חזר לי המחזור ואז ציפיתי להיות מיד בהריון אבל זה לא קרא חודש ועוד חודש הייתי מנסה כל מיני שמנים באמבטיה ולהרים רגליים ועוד כל מיני דברים וכלום.בבין המיצרים יש סגולה של תיקון חצות ב12:35 בערך להתפלל על הגאולה הכללית והפרטית שלנו אז כל יום הלכתי לחדר צדדי והייתי מדמיינת אותי עם בטן יפה וחטובה הולכת לבית המקדש עם יהונתן בני היקר ובעלי האהוב מביאים טלה או כבש לפעמים הייתי מדמיינת אותי עם העגלה הולכת לבית המקדש וממש מדמיינת את כל הסצנה.(נהיה לבושות בשמלות ארוכות של נסיכות כמו בסרטים של פעם כמובן הכל צנוע…)הייתי גם מדמיינת את עצמי עוברת סוף סוף לדירה שלי שהדיירים שם עשו כבשלהם בלי לשלם…וכמובן שגלעד שליט יחזור הביתה. הצטרפתי לתהילים של כל המתפלל על חבירו וניסיתי כל מיני תפילות ששלחו לי.
    ב”ה עברנו לדירה שלנו העיניין עם הדיירים הסתדר בר”ח אלול ממש אחרי בין המיצרים וכבר התחלתי להיות יותר רגועה אבל כל חודש אכזבה.
    הלכתי לרופא שנתן לי מעקב זקיקים.באותו חודש הייתי עמוסה בעבודה אז לא הלכתי למעקב ואז בשבת שהיה יום שני לאיחור הבן שלי שהיה בן 3 אמר לי “אמא יש לך תינוק בבטן”לא רציתי לקוות אבל אמרתי לבעלי הלוואי שהחודש זה הצליח ביום שני עשיתי בדיקת דם ויצא חיובי!הייתי בהריון!!!!!
    התאריך לידה שלי היה ר”ח אב בסוף ילדתי בו אב אבל במשך כל בין המיצרים דימיינתי לי איך אני יולדת לידה קלה ומדהימה והולכת לבית המקדש עם התינוק/ת ואכן היתה לי לידה מדהימה ממש נולדה תינוקת יפיפיה ואני מתפללת שתהיה צדיקה ויהיה לי המון נחת ממנה!
    אני יכולה להמשיך ולספר כל כך הרבה ניסים!בעז”ה אשתדל לכתוב פעם בשבוע!

  93. אלישבע:

    כמה ניסים…. ישתבח שמו של בורא העולם…..
    בשנה שעברה חיכיתי מאד להריון. עברה שנה וחצי מהלידה הקודמת, וזה הזמן מבחינתי… הפסקתי להניק והתחלתי להתפלל….
    כשהגיע ההריון המיוחל, הגיעו איתו המון סימני שאלה: באולטראסאונד הרופא לא מבחין בעובר, ואומר להמתין… ואחרי שבועיים של המתנה, שוב מתקבלת תשובה לא ברורה: הריון מוקדם מאד? או לא תקין?? ואני מיטלטלת בין הספקות, רוצה להאמין שיהיה סוף טוב להריון הזה אבל גם חוששת מהפלה, וכבר היו לי שתיים לפניה….
    אחרי חודש וחצי של אי ודאות, זה מגיע: הפלה.
    ויומיים אחר כך: פורים. ואני מנסה לשמוח בכל מן דעביד רחמנא, והדמעות מתערבבות עם שמחת החג…
    במוצאי שושן פורים אני נוסעת להיבדק, חושבת שההפלה מאחורי ורק צריך את האישור הרפואי לכך, וכמו גיבורה גדולה נוסעת לבדי באוטובוס ל”טרם”. באמצע הנסיעה מתחיל לי דימום כבד מאד, ואני מגיעה ל”טרם”, המרכז לרפואה דחופה, מבוהלת ונסערת.
    טלפון של חברה שהתקשרה “במקרה” מחזיר אותי לאיזון נפשי: הכל לטובה, ממך ה’ לטובתי, הכל יהיה בסדר, ה’ איתי.
    אמבולנס לוקח אותי ישר לבית החולים, שם אני ממתינה (עם אימי היקרה שיכלה לבוא) להיבדק ולשמוע מה יהיה, כנראה גרידה. אני ממלמלת את הפרקים הראשונים של התיקון הכללי, מהזיכרון, רועדת כולי מאיבוד הדם, ומבקשת מה’: ה’, הרי אתה כאן, כי חז”ל לימדונו ששכינה למראשותיו של חולה. אנא ממך, תן לי בפעם הבאה הריון תקין ותינוק בריא. אנא ה’, תשלח לנו משיח ושיבנה בית המקדש. מצמידים לפני מסכה ובה חומר הרדמה, ואני נרדמת…..
    ומתעוררת אחרי הניתוח, כאילו עברה רק שניה, וממשיכה: אנא ה’, אם אתה עדין כאן, בבקשה תוציא לחופשי את יהונתן בן מלכה וגלעד בן אביבה.
    התעוררתי?
    מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך!
    ורק אז באמת התעוררתי.
    ובליבי שיר: פרק תהילים רגיל, אחד מיני רבים, שרק ה’ יכל לשים בפי בשעה כזו:
    (תבדקו, זה פרק אמיתי, מזמור מ’ בתהילים)
    למנצח לדוד מזמור: קווה קיויתי ה’ (אוהו איך קיויתי!) ויט אלי וישמע שוועתי (הוא שמע אותי!):
    ויעלני מבור שאון מטיט היון (זה אכן היה בור עמוק של פחד! בוץ עבה של אי ודאות!) ויקם על סלע רגלי כונן אשורי (עכשיו אני על קרקע בטוחה):
    ויתן בפי שיר חדש (אז ההריון הבא יהיה בסדר!)

    ותנחשו מה הנחמה הענקית שה’ עשה לי:
    התאריך המשוער של ההריון הנוכחי (תקין, ב”ה, תודה ששאלתם) הוא פורים – בדיוק שנה אחרי ההפלה ההיא!

    זה הנס שלי

  94. ע:

    יקרת היקרה,

    חן חן על ההארה – ועכשיו הסיפור שלי -

    שמי שמור אצלך גרושה ללא ילדים בשנות השלושים- אוהבת ומעריכה מאוד את הרבנית ימימה (עד כאן הכל רגיל :))

    בסיום אחד השיעורים שלה ניגשתי אל הרבעצן ושפכתי את ליבי בפניה על כך שאני בחורה דתית לאומית (עם דגש על הלאומית…), ומשום מה זוכה להכיר אך ורק חוזרים בתשובה

    פנתה אליי האישה החכמה הזו ואמרה לי:”אז מה, גם אני בת למשפחה מזרחניקית והנה התחתנתי עם חוזר בתשובה…”

    מאז חלפו להן 4 שנים אני עדיין מתעקשת להכיר את הדתי הלאומי אולם לאחרונה הכרתי באחד מאתרי ההכרויות באינטרנט (שניים שהם אחד) בחור …כמובן חוזר בתשובה שלא ממש נראה מבחינה חיצונית כמו שאני רוצה, אולם הימרתי על ההרפתקה ומזה כמעט יצאה חתונה – אנו מאוד אוהבים וקשורים, מוצאים הרבה ממשקים אולם ישנן נקודות רבות בהן אנו כביכול שונים: אני דתיה מבית, אקדמאית, פרפקציוניסטית והוא – נפל בעסקים, חילוני מבית, שלא סיים את התואר שלו…אני אמביציוזית ללא פשרות, הוא נינוח ופשרן, ועוד ועוד

    המעטפת החיצונית שלו (כיפה שחורה וזקן), גרמה לי בתחילה להירתע אולם ככל שחלף הזמן גיליתי אדם מקסים מתחת לזקן

    זהו לעת עתה, לעיתים האושר מצוי דוקא מתחת לכיסוי שאינו מרהיב ביופיו,

    ע.

  95. Esty:

    Dear Yikrat
    Thank you so much for all that you do, and the beautiful shiurim that u send us.
    May this be a zechut for you and your family and all that you wish for and much more u should be blessed with min hashamayim.
    We are here from the u.s and would like to know where we can here the Rabanit over Chanuka. it would make our stay here in Israel so much more beautiful.
    Please if you can let me know where and when.
    Shabbat Shalom
    Esty

  96. מורן:

    שלום יקרת והרבנית ימימה הנפלאות. לא יודעת לגבי קטע ספציפי, זה בעיקר מלראות את הרבנית כל הזמן שמחה, ויותר מזה- בכל מבט ומילה שלה לכל אחת כל כך הרבה חמלה ואהבה. התחברתי לכל כך הרבה דברים, אך בעיקר ל- “אל תכבדי את האחר כי הוא ראוי לכבוד, אלא תכבדי כי את ראויה לכבד!”
    בעיקר האהבה העצומה של הרבנית לכל אישה





More in פרשה ואשה (1 of 31 articles)


Jewish Banners